החוק למניעת הטרדה מינית קובע אילו התנהגויות יכולות להוות הטרדה מינית אסורה העלולות להוביל לתביעה וענישה, בשלושה מסלולים משפטיים:
- מסלול דיני העבודה והדין המשמעתי
- המסלול האזרחי, הקובע שההתנהגות היא עוולה נזיקית ומאפשר לנפגעת להגיש נגד התובע תביעה אזרחית לפיצוי כספי.
- המסלול הפלילי, הקובע שההתנהגות היא עבירה פלילית שניתן להגיש בגינה כתב אישום.
החוק קובע כי מעסיק חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, על ידי עובדיו, או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו העובד שלו, ולטפל בכל מקרה כאמור.
"מסגרת יחסי עבודה" הוגדרה בחוק כ"מקום העבודה, מקום אחר שבו מתנהלת פעילות מטעם המעסיק, תוך כדי העבודה, או תוך ניצול מרות ביחסי העבודה בכל מקום שהוא".
בתקנות למניעת הטרדה מינית נקבע כי על מעסיק למנות אחראי שנושא בתפקידים אלו לפי החוק והתקנות, ובהם: קבלת תלונות ובירורן.
השלכותיה של ההטרדה המינית במקום העבודה מהדהדות במעגלים נרחבים בארגון. הנפגעים המרכזיים הינם העובדים אשר חוו את ההטרדה המינית, בהמשך נפגעת סביבת העבודה הקרובה, ובסופו של יום - נפגע הארגון כולו. לפיכך, קבע המחוקק אחריות בלעדית למעסיק למנוע ולטפל בהטרדות מיניות בארגונו.
דמי רישום מוזלים למקדימות/ים להירשם!